המגע הוא הדבר המרכזי שאנחנו צריכים בשביל לחיות. לא חסרים מחקרים שמראים שתינוק ללא מגע יכול להגיע למוות ושתינוק שגדל עם הרבה מגע יתפתח בצורה מהירה וטובה מתינוק עם פחות מגע.
מגע הוא הרבה דברים: מבט בעיניים, חיבוק, נשיקה, לחיצת יד ועוד.
מגע הוא קודם כל אינטימיות, חיבור לחברה האנושית שאיתה אנחנו חיים. אך במציאות התחרותית והחומרית שלנו מגע נתפס לעיתים כחולשה ופיתחנו שריון שיגן עלינו מהפחדים שקיימים בנו מול ההתמודדות היום יומית שלנו עם החיים.
וכשאנחנו בתוך שריון, אנחנו מרוכזים בעצמנו ולכן בוחרים להיות לבד, חסרי אינטימיות וחסרי מגע.
ואם אנחנו כבר נוגעים, אנחנו לא עושים זאת מהלב, אנחנו פועלים מתוך השריון שיגן עלינו מאותם אנשים שאנחנו רוצים בקרבתם. המגע קר, מהיר ולרוב מביך. מכירים את החיבוק הגברי? עם הדפיקה הכוחנית על הגב? זה מגע מתוך השריון, מגע ללא אינטימיות.
יש לא מעט בלבול בנוגע למגע, כיוון שכולנו רוצים מגע אבל חלקנו מתביישים בצורך הזה, חלקנו לא יודעים איך לבקש אותו וחלק פשוט רוצים חיבוק. אך מעבר לזה, יש בלבול בין המגע המיני, להרגעה ומאהבה.
המגע הוא צורך אנושי, של הגוף. אם אנחנו רוצים להגיע לשלווה, להרמוניה ולאהבה בחיים, כדאי להיות קשובים לגוף ולהבין את הצרכים שלנו, של הכלי שלנו.
בעיני, המגע מתחלק לשלושה סוגים:
המגע הראשון הוא המגע המרגיע, שנותן ביטחון:
המגע המרגיע בה מהמקום הכי בסיסי שיש בנו, מגע אינסטינקטיבי. זה המגע שבה מהצ'אקרה הבסיסית שלנו שממוקמת בתחתית עמוד השדרה. מגע שטבוע בנו כיונקים.
המגע הזה מתבטא בצורך שלנו בחיבוק ובחום כשאנחנו ישנים, שאנחנו זקוקים לו מההורים כילדים, זה המגע שמנחם אותנו כשאנחנו עצובים וזקוקים לחיבוק, זה המגע שאנחנו רוצים כשאנחנו ישנים עם בני הזוג שלנו כי הוא מגיע מאותו צורך בשמיכה או בדובי כשאנחנו ישנים.
המגע הזה הוא הדבר הכי בסיסי אצלנו וכל מה שאנחנו צריכים בשביל למלא את הצורך הזה הוא פשוט חיבוק וחום. לא אהבה, לא מין- אלה חיבוק, חיבוק שנותן ביטחון שאנחנו לא לבד, שאנחנו יכולים להירגע קצת. הצורך הזה הוא מאוד אגואיסטי ולנו לא ממש משנה מי מספק אותו, אנחנו פשוט זקוקים לחום הזה. ולא משנה לנו אם זה בן או בת, שמיכה או דובי…
מחקרים מראים שכל היונקים אוטומטית הולכים לישון מכורבלים אחד עם השני, מחקר מפורסם נתן לקוף שרק נולד לבחור בין בובה רכה ללא אוכל לבין בובה מברזל קר עם חלב. הקוף בחר תמיד את החום מאשר האוכל. זה פשוט צורך בסיסי. ואין לנו מה להתבייש בו או לנסות להדחיק אותו. זה אותו צורך בסיסי שילד זקוק להרגיש את ההגנה שההורים שלו נותנים לו בחיבוק ובחום. ואם ילד לא מקבל את הצורך הזה הוא יחפש אותו במקום אחר, זה משהו שאנחנו לא יכולים לשלוט עליו, אבל אנחנו יכולים להיות מודעים אליו ולדעת שזה הצורך שלנו ולקבל אותו בצורה הנכונה.
המגע השני הוא המגע המיני:
המגע המיני בא מצ'אקרת המין שממוקמת בבטן התחתונה. זהו מגע שמכיל בתוכו את הצרכים המיניים שלנו: להתרבות, לספק יצרים, לתקשר עם הסביבה והצורך שלנו בחברים ואנשים מסביבנו. צ'אקרת המין מכילה את היחסים שלנו עם אנשים והתקשורת הפיזית שלנו עם בני אדם מסביבנו.
המגע מגיע מהצורך שלנו בחברים וקהילה מסביבנו. הוא היצר המיני שלנו להתרבות ולגעת באברים שמושכים אותנו, הוא המשיכה שלנו לאנשים שנראים לנו כאנשים מושכים שאנחנו רוצים מהם גנים לצאצאים שלנו.
המודעות למגע הזה היא מאוד חשובה, הצרכים המיניים הם בלתי נפרדים מהמהות שלנו ואין לנו מה להתבייש מהם .
המגע השלישי הוא מגע האהבה:
המגע הזה מגיע מצאקרת הלב שהיא בחזה שלנו. הצאקרה הזאת מסמלת את התקשורת הלא מילולית שלנו ואת עולם הרגש. המגע מגיע ממקום של אהבה ונתינה ללא תנאי.
הוא הרצון שלנו לחבק ולנשק מתוך אהבה נקייה, מתוך רגש ו"וואו" כלפי האדם שמולנו. כמו שאנחנו אוהבים את הילד או את חיית המחמד שלנו. האהבה שלנו כלפיהם היא ללא תנאי, היא לא באה מצורך לקבל משהו בתמורה. המגע קיים בשביל לתת, בשביל להראות את הרגש שלנו כלפי האנשים שאנחנו אוהבים, הוא הכלי שלנו להראות אהבה רגשית בעולם הפיזי.
אלה שלושת אנרגיות המגע שקיימות בנו.
יחסי הקבלה והנתינה של סוגי המגע הם בעלי סדר מסויים:
מגע מרגיע אנחנו רק מקבלים – מגע של אהבה מתקבל כמגע מרגיע ושל ביטחון.
מגע מיני אנחנו נותנים ומקבלים כמגע מיני.
מגע האהבה הוא מגע שאנחנו רק נותנים – אנחנו מקבלים מגע של אהבה כמגע מרגיע.
הגוף שלנו עושה התמרה ומתמיר את האנרגיה של המגע המרגיע לאהבה וכך אנחנו כל הזמן מקבלים ונותנים אנרגיה ואהבה ללא סוף.
כשיש בלבול במערכת
כיוון שבתרבות שלנו יש הרבה גבולות ופחדים, אנחנו גדלים בחוסר בהירות לצרכים הבסיסיים שלנו, והרבה פעמים אנשים מבלבלים את הצורך שלהם באהבה וביטחון עם מיניות. הרבה יותר קל לקבל מגע מיני דרך סקס חד פעמי מאשר להתמסר לאינטימיות ולקבל מגע של ביטחון והרגעה. כי בשביל לקבל את המגע הזה צריך להיות רפוי, פתוח וחשוף, ולא תמיד אנחנו מוכנים להיות במקום הזה.
מעבר לזה, יש בתרבות שלנו הגבלות ותפיסות בעיתיות לגבי מגע. גבר שרוצה לתת מגע של אהבה טהורה לאישה שהיא לא בת הזוג שלו לרוב יפחד שהמגע הזה ייתפס ויתקבל כמגע מיני, והפחד מהטרדות מיניות גרפ להרבה אנשים לשמור את האהבה שלהם לעצמם ולא לחלוק אותה. אך בגלל שהמיניות לרוב מודחקת, רוב המגע של אהבה אכן הופך להיות מיני בגלל שהאנרגיה המינית אצורה בגוף ללא מענה.
ולכן, הרבה פעמים אנחנו רוצים לגעת מתוך אהבה, אבל מפחדים שזה יפורש כמגע מיני, או שאנחנו רוצים את המגע המרגיע של חיבוק אבל מגיעים אליו דרך מין.
לצערי, אצל רובנו קיים חוסר במגע הבסיסי, המגע של חיבוק ותחושת ההכלה והקבלה ללא תנאי. והרבה אנשים מנסים למלא את החלל הזה בצורה מניפולטיבית. הרבה מבלבלים בין הצורך שלהם בביטחון והרגעה לבין המיניות שלהם. והבלבול הזה שולח אותם למרדף אחרי סטוצים ומין מזדמן שבו הם מוצאים שותף ללילה דרך המין אבל רק בשביל לקבל חיבוק בסופו.
כאשר יש חוסר איזון בצורך האישי, נוצר עודף או חוסר באנרגיות השונות, בין האהבה, הביטחון ומין. אדם שיש בו עודף של מיניות יתעל כל מגע כמיני, כשהוא ירצה לגעת מתוך אהבה הוא יגע מתוך מיניות, וכשיגעו בו מתוך הרגעה וביטחון הוא יקבל את זה כמיניות. התיעול האנרגטי יגרום לחוסר בתחושת הביטחון כי כל האנרגיה תגיע למקום המיני.
כך גם אצל אדם שיש בו חוסר של חיבוק ומגע מרגיע יפרש כל מגע למקום הזה, כל מגע שהוא נותן וכל מגע שהוא מקבל ירגיש לו כמגע מרגיע, גם מגע מיני. וזה יצור חוסר באנרגיה מינית, כי כל מה שהוא מקבל הוא מתעל למקום אחר.
המצבים האלה יוצרים חוסר איזון, אדם שיש בו חוסר ימשוך את כל האנרגיות לחוסר הזה.
אז מה עושים?
מודעים. כל פעם שאנחנו נוגעים או שנוגעים באחר נרגיש מאיפה זה בא, איזה מגע זה. האם זה מגע מרגיע? מגע מיני? או מגע מתוך אהבה? ואז לגעת בלב שלם שזה המגע שאותו אנחנו רוצים לתת ולקבל, ולא להתבייש בזה. לא להתבייש ברצון שלנו במיניות או בחיבוק, לא להתבייש באהבה שיש לנו לתת.
לא להתבייש במה שאנחנו.
השארת תגובה