מה זה אלוהים בשבילי?
היחס של האדם לאלוהים ואלוהים לאדם הוא כמו היחס של תא בגוף לאדם שאותו הוא מרכיב, ואדם לתא. כזה פשוט.
זה אומר שאלוהים הוא ישות, שהגוף שלה הוא כדור הארץ עם כל מה שנמצא בו. ואנחנו, בני האדם מרכיבים את אחד החלקים של אותה ישות – התודעה.
כמו שלכל יצור חי יש מיליארדי תאים שמרכיבים אותו וכל תא ממלא תפקיד אחר, כך גם באלוהים.
הקטע המצחיק הוא, שרוב האנשים לא רואים זאת, למה? בגלל שאנחנו כבני אדם מלאים באגו ולא מסוגלים לראות את התמונה הגדולה יותר ולחבר אחד ועוד אחד. היחס בין האדם לתא ובין האדם לאלוהים הוא כל כך דומה וחופף בהרבה נקודות שקשה לא לראות זאת. ואני בטוח שמעכשיו, אחרי שתקראו את זה, אתם גם תראו כמה חפיפות יש בין העולמות האלה.
כל מערכת כזאת שבה מילארדי יצורים מרכיבים יצור אחד גדול בעל תודעה גדולה יותר נקרא מימד. אלה מימדים כמו שמדובר בקבלה ובתיאוריות שונות, שהעולם מורכב ממספר מימדים – מהנמוך ביותר עד הגבוה ביותר.
המימד הקטן ביותר הוא המימד של האטומים שמרכיבים את התא, שגם בינהם יש יחסי אלוהות. גם התא, שהוא יצור חי בעל תודעה שאנחנו לא יכולים להבין אותה, מורכב ממיליארדי אטומים שונים שלכל אחד מהם יש תודעה אנרגטית.
אחריו יש את המימד של התאים שמרכיבים גוף חי, שאותו גוף יכול להיות בעל תודעה אנושית או להיות בעל חיים אחר.
אחריו יש את המימד שבו בני האדם וכדור הארץ מרכיבים תודעה גבוהה יותר של כוכב.
אחריו יש כוכבים שמרכיבים תודעה של גלקסיה ומעליו גלקסיות שמרכיבות תודעה של יקום.
ומעליו? אלוהים יודע…
ישנה חוקיות שחוזרת בכל מימד – הישות הגדולה יכולה לתקשר עם הישויות שמרכיבות אותה רק דרך תקשורת אנרגטית. והם משפיעות אחד על השניה כל הזמן.
הישות הגדולה תלויה בישויות שמרכיבות אותה. ולהיפך. אם רע לאחד מהם יהיה גם רע לשני ושניהם ישאפו לחזור למצב של הרמוניה.
בכל מימד יש חלק אנרגטי וחלק חומרי, כאשר בכל מימד לישות יש גרעין שסביבו הוא סובב – לאטום יש גרעין, לתא יש גרעין תא, לאדם יש לב, לכוכב יש ליבה ולגלקסיה יש מרכז.
היחודיות שלנו כבני אדם היא בתודעה ובהכרה העצמית שלנו. יש לנו את היכולת להבין את החיים שלנו ואת המשמעות שלנו. לכן גם אני כותב את המאמר הזה. היכולת הזאת היא מהותית לישות שאותה אנחנו מרכיבים וקוראים לה אלוהים, כי אנחנו בעצם האיבר שבגוף שלו שמבין את עצמו. אנחנו המוח שלו. כמו שיש תאים שמרכיבים את המוח שלנו…
כבני אדם בעלי תודעה אנחנו יכולים להעביר אנרגיות בכל המימדים, אנחנו יכולים להעביר אנרגיה לאטומים, לתאים ולשאר היקום. ואת זה אפשר לעשות בסך הכל על ידי ריכוז ומיקוד במצב מדיטטיבי. אנחנו יכולים להשפיע על האטומים שמסביבנו על ידי שליחת אנרגיות. אם נשלח אנרגיות חיוביות או שליליות זה תלוי בנו. כל אחד בטוח חווה מספר פעמים בחיים שלו שכאשר הוא היה באנרגיות שליליות דברים התקלקלו סביבו וכאשר הוא היה באנרגיות חיוביות דברים פעלו והיו לטובתו. הסקפטיים אומרים שזה צירוף מקרים או מזל רע או טוב. אני אומר שזו התודעה שלנו משפיעה על הסביבה בצורה מוחלטת.
לכן, אלוהים קיים, הוא אנחנו. מה לדעתכם התאים בגוף שלנו היו חושבים על עצמם? האם הם יודעים שהם מרכיבים ישות גדולה יותר? וכמו שהם ממלאים תפקידים שונים בגוף, כך גם אנחנו. לכל אחד מאיתנו תפקיד אחר בעולם הזה.
המשמעות שלנו כבני אדם היא להיות התודעה. להבין מי אנחנו ולמה אנחנו כאן. את זה אנחנו עושים דרך המסע שלנו לחיבור בין החלקים השונים שיש בנו, כי דרך המסע הזה כל היקום מגיע לתודעה הזאת, כי זה החלק שלנו בפזל.
מה דעתכם על זה?
3 תגובות
השארת תגובה
שלום אריאל.
בקצרצר על עצמי – דתי "עד הסוף", אבל משתדל מאד להקשיב וללמוד עוד ועוד, ממי שרק יהיה.
אני קורא את המאמר שלך וממש נהנה, יש בו עומק נהדר! התחלתי לקרוא עוד מאמרים שלך על מודעות רגשית וגם מהם אני נהנה ולומד.
האמת, המאמר הנ"ל לא ממש רחוק ממה שלמדתי (מרבנים מאד גדולים ודעתנים, רחבי אופקים ומלאי ידע הן בתורה והן בהשכלה כללית), אף שיש ההבדלים מהותיים. זו באמת לא הסתכלות פשוטה וממש אינה נחלת הכלל.
כשקראתי את המאמר, בהתחלה חשבתי לעצמי: "אוקי, שפינוזה". אבל כשהגעתי למשפט:"ומעליו? אלוהים יודע…" קצת התבלבלתי. אז האם אתה אומר שאלוהים בסופו של דבר מוגבל בתודעה שלנו רק שיש לנו הרבה לאן להגיע, או שכוונתך שאלוהים הוא אכן אינסופי, אבל גם לנו יש יכולת להגיע לאינסוף בתודעה שלנו?
אישית, אני לא מסכים עם שני הדברים. אני חושב שאם אלוהים מוגבל – טוב, זה לא אלוהים… זה הטבע, נורא הוד ככל שיהיה. אני גם לא חושב שאנחנו מסוגלים להגיע לאינסוף כל עוד אנו מוגבלים בחומר. וגם כשנפשיט את החומר(בעולם הזה, בעולם הבא…) – יש גבול למה שנגיע, כי גם אנו לא אלוהים…
ומכל מקום – אשמח להבין איך אתה רואה את הדברים.
טוב, אולי הכל עניין של מינוח 🙂
כשאני אומר "אלוהים" אני מדבר על זה שכולל את הכל בתוכו (משהו מעיין "אלוהי האלוהים" בתורה) אבל אינו מורכב מ"הכל". כמו פרי בכף יד, שיש לו צורת הפרי, וגרעין וכך הלאה התפרטות, כפי שציינת. אז הפרי בכף יד, אבל הוא לא מגדיר את כף היד. הפרי הוא חלק ממנה, בתוכה, אבל הוא לא כף היד.
על מה שאתה כתבת – לא הייתי מגדיר כ"אלוהים" אלא כתודעה ציבורית כלשהי. כפי שיש תודעה ציבורית של שכונה, עיר, מדינה – עד תודעת האנושות בכדור הארץ.
אבל, כאמור, כנראה שזה עניין של מינוח, אבל לא אכפת לי שיהיה גם עניין של תפיסה…
נ.ב. המאמר שלך על "לקיחת אחריות" (קראתי כבר פעמיים!!) עושה טוב לבן שלי :-))) למזלו… וכן, גם לי 🙂
תודה רבה!