- הדת נוצרה בתקופה כשלאנשים לא היה גישה לידע רחב כמו היום ומטרת הדת היא בעיקר לחנך. הדת עזרה לאדם הפשוט לנהל את החיים שלו בצורה נכונה יותר בהרבה רבדים: שמירה על היגיינה, פתירת מחלוקות בין אנשים, התמודדות עם מחלות קשות, טיפול במשק הבית וכדומה. הדת הפכה את החיים הפשוטים לתרבותיים יותר.
- כל הדתות והאמונות הרוחניות מדברות על אותו דבר במהותם: שאהבה היא הכוח החזק והחשוב ביותר בעולם, שיש אנרגיה גבוהה יותר שאנחנו מרכיבים אותה ושנמצאת בתוכנו, שהאמונות שלנו יוצרות את המציאות שלנו, ללכת עם הלב תמיד יביא אותנו למקום הנכון, להקשיב לקול הפנימי, שמגיע לנו טוב ואנחנו יכולים לחיות בטוב אם נבחר בכך. ובעיקר – לחיות את הרגע – את הוויה הנוכחית.
- הדת מנסה להתמודד עם הפחד הכי גדול של האדם – פחד המוות. היא מאפשרת לאדם המאמין להרגיש שיש לו שליטה על החיים שלו, ויותר מזה – על המוות שלו. ולכן, אדם שמאמין ודתי, מבחינתו לוותר על הדת זה כמו למות. כי הדת נותנת לו "חסינות" מהמקריות והחוסר שליטה בחיים.
- הדת התחילה על ידי אנשים יוצאי דופן, יש כאלה שיגדירו אותם כשמתקשרים. הם אנשים שנולדו עם מתנת הבהירות והבינו את העולם והחיים בצורה מאוד ברורה ולעומק. ובעידן של בורות, התובנות שלהם היו מאוד משמעותיות וחשובות להישרדות האדם. ובגלל שהם היו נדירים באותה תקופה (היום יש הרבה כאלה) וראו את העולם בצורה ברורה אז האדם הפשוט הפך אותם לקדושים.
- הדת מאפשר הענקת תמיכה ועזרה הדדית על ידי איחוד אנשים תחת מכנה משותף הגורם להם להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, אדם יכול להיות שחור, לבן או צהוב, אך האמונה באותה דת מגשרת מעל כל הפערים. היא מאפשרת נתינת תשובות ומענה לבעיות יומיומיות דרך איש הדת שלה. אותו איש דת מספק אוזן קשבת ולפעמים פתרונות לרוב בעיות החיים. דבר אשר לא קיים אצל אדם חילוני. לכל אדם יש את הצורך במורה שינחה אותו בחיים שלו, כי החיים מאתגרים כל הזמן. והדת מספקת את הצורך הזה על ידי אדם שהוא כמו "מאמן" בעולם החילוני.
- הדת היא אוסף של כלים, עצות, דרכים ואמונות שמטרתם למצוא את המשותף לכל בני האדם – מהו האדם ולמה הוא חיי, איך להתגבר על היצר הקיים בכולנו ולחבר את האדם לאותו מקום נסתר, רוחני ולא ידוע שקיים בכל אחד מאיתנו. אך מטרת הדת היא להיות גלגלי עזר כדי שהאדם יוכל לנהוג בחייו לכיוון הנכון בשבילו בצורה עצמאית, היא לא אמורה להיות כיסא גלגלים ולהפוך את האדם לתלותי אשר מוגדר על פי הדת שלו ולא ידע מי הוא ללא אותו כיסא גלגלים.
- הקשר בין הדת היום למסרים הפשוטים והעמוקים שעליהם היא מבוססת רחוק מאוד. במהלך השנים כל אדם שרצה לחזק את שליטתו בקהילה שלו ורצה להשאיר חותם, הוסיף פרשנות משלו, לרוב המבוססת על פחד ושליטה, ואותה פרשנות, בגלל הפחד שאולי היא נכונה, נכנסה לספרי הקודש של הדת. וכך הדת הפכה לבצל מלא קליפות שהם הפרשנויות שרק מרחיקות את האדם מהליבה האמיתית והטהורה.
- לכל בני האדם יש צורך להרגיש חלק מהעדר, ולכן שכשעשינו משהו טוב ששיפר לנו את החיים, כמו דיאטה מסויימת, טיפול מדהים או אפילו סרט טוב, אנחנו מנסים לשכנע את האנשים סביבנו לעשות את זה גם. גם כי אנחנו רוצים שיהיה להם טוב כי לנו זה עזר, אבל גם כי אנחנו רוצים חיזוק עצמי דרך זה. כשאחרים עושים מה שאנחנו עושים אנחנו מרגישים כחלק מכולם ונורמטיביים. אצל אנשים מסויימים, לרוב כאלה בעלי ביטחון עצמי מאוד נמוך, הצורך הזה, להיות כמו כולם, מאוד חזק ואפילו אובססיבי. כשהם עושים משהו חדש ומרגישים שאחרים לא מבינים אותם או לא פועלים כמוהם, אז הם מרגישים חלשים, יוצאי דופן ודחויים. וכאשר הם מרגישים זאת הם ינסו בדרכים מניפולטיביות לגרום לאנשים אחרים לעשות מה שהם עושים. וכאשר אנשים כאלה פגשו בדת והחליטו שהיא נכונה להם, הם החליטו שגם אחרים סביבם חייבים להיות כמוהם, ואז הדת באמת יצאה משליטה והפכה מכוח בונה לכוח הורס.
- הבעיה המרכזית בדת היא שהיא לוקחת את השליטה מהחיים של האינדיבידואל ומעבירה אותה לאיש הדת. זה הכוח המרכזי שלה כיום. אדם חלש, שמרגיש שהחיים לא מאירים לו פנים, מעדיף לתת את השליטה לאיש הדת מאשר להמשיך לחפש תשובות בעצמו ולקחת את הסיכון שהוא ימשיך לסבול בחייו. אדם שנמצא במקום של סבל וחוסר סיפוק מהחיים, יעדיף לתת לדת לכוון אותו ולתת לו תשובות מתוך המחשבה שהוא לא יכול להגיע אליהם לבד ושהוא חלש מידי בשביל לקחת אחריות על החיים שלו. המחשבה ש"אם כולם עושים את זה, אז כנראה זה נכון" מאוד משפיעה במקרה של אמונה בדת.
- הפספוס הגדול בדת כיום הוא שלילת הבחירה אצל האדם הדתי. אנשים דתיים עושים את מה שהדת אומרת להם מתוך האמונה בדת, אך הם לא בוחרים להתמודד עם האתגרים האנושיים שקיימים בעולם זה. לדוגמה: כאשר הדת מדברת על צניעות, היא מדברת על זה שלגבר יש יצר חייתי בסיסי אשר מפריע לו להתחבר להוויה העמוקה שלו ברגע הזה. המסר העמוק שיש בדת אומר שגבר צריך להתגבר על היצר שלו. אך הדת לקחה את האפשרות בחירה וההתמודדות עם היצר על ידי זה שהיא כפתה על הנשים להתכסות ולהסתיר את הדבר הגורם ליצר להתחזק. איזו אפשרות בחירה יש כאן? אדם שנמצא בדת כזאת ולא מבין את המשמעות של בחירה אמיתית בינו לבין עצמו, מפספס את ההתפתחות הרוחנית האמיתית שלו בעולם הזה.
השארת תגובה